Addiction and the Clouded Mind
By: Vistara
The other night I was asked to write a piece about addiction. Why me? Because I’ve lived with addicts, worked with addicts, and am an addict. Did you notice how quickly your judgement arose when you read that? And yet, we are ALL addicted to something, whether consciously or not.
When I first came to the Humaniversity, I was shocked to find out that they treat addiction as a symptom, and not a disease, lumping in drug addicts, sex addicts, and food addicts into the same program. Surely that couldn’t be right... right? But I quickly learned that one’s drug of choice isn’t the core issue. Addiction is a set of behaviourisms that can be recognized, understood, and then changed.
הגיע הזמן לשינוי
מאת: ג'איה דפנה
לפני שנה וחצי ישבתי אצל חבר בלונדון אחרי טיסה ארוכה מניו יורק. מהורהרת, מוטרדת ובעיקר נותנת למוחי הקודח לשחק איתי משחקים בנוגע לרומן האחרון שלי, שהיה סוחף וחזק במיוחד. הרגשתי אבודה. מאסתי במחשבות הטורדניות שפקדו אותי סביב מערכות היחסים מהעבר והכיוון שלי בחיים, ובאופן כללי מהדרך שבה המוח שלי נהג לעבוד בקצב אחר, בשעות נוספות.
על מדיטציית אום כמראה לחיי
מאת: דיויה עדית שטיקל
את מדיטציית האום הראשונה שלי עשיתי לפני 5 שנים. זאת בעצם המדיטציה הראשונה שעשיתי בחיי. בזכותה הכרתי את אושו, יריית הפתיחה במסע המודעות שלי.
שבועיים אחרי כבר הייתי על המטוס לפונה אחרי שמכרתי את המכונית, הדירה והחברה שהיתה לי. אמרו לי שזה מדיטציה של אושו, אז החלטתי לנסוע, יותר נכון לטוס, כמה שיותר מהר, למקור.
המדיטציה הראשונה שלי אתגרה אותי לא מעט. היא העמידה מולי את הפחדים שלי שבהחלט לא רציתי לראות:
לבכות, לצחוק, לשנוא , לאהוב ולהשתגע
מאת: לילה בן הרוש
לשנוא, לאהוב, להתאמץ, להתנער, להשתגע, לרקוד, לבכות, לצחוק, להיות סקסי וחושני, להתרכז, לשתוק, לברך ולהתחבק וכל זה ב4 שעות???
הגעתי למדיטציה אחרי שהשארתי את בן זוגי עם צעקה אחת חדה פוגעת והייתי חייבת ללכת קצת לאוורר את עצמי לפני שהמצב יחמיר... פסטיבל אמרתי לעצמי פשוט לכי קצת על החוף ותירגעי דבר ראשון תירגעי.
בזמן שהילכתי על החוף בכדי למצוא קצת שלווה בתוכי שמעתי מהצד השני את ההזמנה למדיטציית האום.
שמעתי על אום, ראיתי אום מהצד, שמעתי על וירש ( תלמידו של אושו ) שהמציא אותה וידעתי שהיא חברתית כזו שהאנשים מסביב הם חלק מכלי המדיטציה עצמה.
לא ניגשתי אף פעם ותמיד היו בדרכי אלפי הזדמנויות, עם אושו והמדיטציות שלו הסתדרתי מצוין, אומנם מבצעים אותה בקבוצה של אנשים אבל זהו תהליך מאוד אישי, באום? פשוט היה נראה לי שלאבד שליטה ככה מול עוד 300-400 איש שאני לא מכירה מה פתאום?! אני ממש לא ! ומה הם יחשבו עליי כל האנשים האלו בדיוק?
על פחד כעס והכאב כמפתח לחיות מהלב
מאת: דיויה עדית שטיקל
בסופו של דבר, כל אשר אנחנו רוצים זה להיות נאהבים ולאהוב. אך במהלך החיים חווינו כלכך הרבה כאב שמגיל מאוד צעיר החלטנו להגן על עצמנו מפני אותו הכאב.
מרגע שנולדנו חווינו זאת, מאז התינוקייה בבית חולים שבו נולדנו, כשבכינו כי כאב לעזוב את הרחם החם, רצינו אוכל, את אמא, והיא לא תמיד הייתה שם בכדי לספק לנו את מבוקשנו. אפילו איחור של 5 דקות בשביל לספק את צרכיי הרעב או הקרבה נראה לתינוק כחיים שלמים, כיוון שהתינוק עוד לא פיתח מערך הבנה של זמן עתיד ועבר. כבר אז נקלט בזיכרון האישי, בגוף, כאב גדול, כאב קיומי שעם כל חוויה שנחוות שדומה לה רק מעצימה את הכאב.